0
/ Published in מושגים

צמצום

בתחילה, לא היה קיום מלבד אורו – רור האין סוף. המאציל היה לבדו, ממלא כל החלל עם אורו. אורו, ללא סוף, גבולות או מגבלה, מילא את הכל. הוא לא העניק את השפעתו מפני שלא היה מי שיקבל אותה. כאשר הוא רצה לברוא; הוא התחיל להשפיע. אורו, בהיותו כה קדוש ועוצמתי, אינו מאפשר מציאות של אף ישות אחרת בקרבתו.

“הצמצום” היא הפעולה הראשונה של האין סוף בבריאה. זוהי  הסתלקות של אורו מחלל מסוים והקפתו, כדי להקטין את עוצמתו, ולאפשר את קיומן של הישויות הנבראות. לאחר הצמצום הזה, קרן מאורו של האין סוף נכנסה לתוך החלל הריק הזה ויצרה את הספירות (החוקים) הראשונות. על ידיהחוקים האלה האור הזה גילה את המושגים של דין וגבול, להם זקוקות הישויות הנבראות, ונתן מקום לכל הנבראים להתקיים בו

חלל – מרחב ריק

לאחר הצמצום של אור האין סוף, מרחב ריק, הנקרא חלל, נותר במרכז הבריאה החדשה הזאת – חלל ללא נוכחותו המלאה של האין סוף. חלל זה הוא מעגלי ומכיל את כל אפשרויות הקיום של ישויות נפרדות, לאור העובדה שהן כעת מרוחקות מהעוצמה של אורו.

רשימו

כאשר אורו של האין סוף נסוג כדי ליצור את החלל המעגלי הזה,  הרושם שלו, הנקרא רשימו – כעין חותם, נותר בפנים. אור זה, שעוצמתו נמוכה יותר מהאין סוף, איפשר מרחב קיום (מקום) לכל העולמות והישויות שעומדים להימצא.

שורשי כל הקיום והמאורעות העתידיים נמצאים ברשימו. שום דבר אינו יכול להימצא מבלי שיהיה לו שורש בחותם זה. החיבור של הרשימו – חותמו של האור המקורי, והקו – קרן של אורו הישר, יהיה המקור של כל העולמות והקיום העתידיים.

 

Tagged under:

What you can read next

מוחין
שמות הי
טלית – תפילין

Recent Posts

TOP